הדרכה הורית לגירושין

 החלטתם – מתגרשים. אתם אולי מרגישים שמשקל כבד הוסר ממכם כי אין החלטה קלה בכלל,
אבל מה בנוגע לילדים?
איך הם יגיבו?
כיצד מודיעים להם?
מה יקרה אחרי הפרידה וכיצד דואגים שהילדים לא יחושו נטושים או אשמים?
חשוב שתבינו שלילדים חווית הגירושין היא חוויה קשה בדרך כלל ומשונה, אתם משנים את כל מהלך חייהם, ומסיבה זו רצוי לספק להם הסבר מה קורה במקום לחשוב שהם ממילא לא מבינים (האמינו לי, ילדים, לא משנה באיזה גיל, מבינים הרבה יותר ממה שאנחנו חושבים), לשתף אותם בתהליך ולא להיעלם להם לפתע מהבית.

 מה עלול להטריד ילדי גירושין?
בניגוד אליכם, שהגעתם להחלטה להתגרש אחרי תקופה ממושכת (יש לקוות), מבחינתו של הילד זוהי תקופה של חוסר ודאות וחוסר ביטחון מה הולך לקרות וכיצד ישתנו החיים עבורו.

 במה מתעסק הילד בתקופת הגירושין?
ילדים נוטים להאשים את עצמם בגירושין, שהם התנהגו "ילדים לא טובים" ולכן ההורים מתגרשים.
ילדי גירושין חוששים מהצפוי להם; איזה קשר יהיה להם עם הוריהם, עם מי יגורו, מתי יראו את ההורה השני, אם יצטרכו לבחור בין ההורים ועוד.
עניין המגורים מטריד ילדי גירושין רבים, היכן יהיה הבית, אם ייאלצו לעבור דירה ולהפרד מהחברים ומהסביבה המוכרת וכו'.
ילדים גדולים יותר יכולים להטרד מהשפעות הגירושין על המצב הכלכלי המשפחתי והשפעתו עליהם ועל חיי היום יום שלהם.

מה אנחנו יכולים לעשות כדי להקל על הילדים?
כדי לעזור להורים להתמודד עם הילדים ולילדים להתמודד עם המצב, ניתן לנסות טיפול פסיכולוגי משפחתי על מנת ליצור דיאלוג פתוח בין כל הצדדים המעורבים בגירושין, הורים וילדים.
אל מול איש מקצוע עשויות לצוץ שאלות ודאגות שלא יוצגו בפני ההורים שעל מנת לא לגרום דאגה, או בגלל פחד (כמו: אמא כבר לא רוצה אותי, אבא לא רוצה אותי יותא וכדומה).
טיפול משפחתי ייעשה בכמה מישורים: מול ההורים; הדרכה לגבי התהליך ומה כדאי לעשות, מול הילדים; העלאת בעיות ודאגות, כל המשפחה יחד או הורה וילד.
תקשורת תקינה ומהלך נכון של העניינים עשויה להקל על תהליך הגירושין, מבחינת הילדים וההורים גם יחד.
יש להודיע לילד על החלטת ההורים ברוגע ובצורה שקולה, כדאי על ידי שני ההורים יחד על מנת שהילד יידע שההורים עדיין מסוגלים לכך. כדאי לתת לילד זמן הסתגלות ולא שאחד ההורים ייעלם פתאום מהבית.
ציינו באוזני הילד מדוע אתם נפרדים בנעימות (ללא האשמות הדדיות) כדי שהילדים לא יאשימו את עצמם בכך.
ודאו שהילד מבין שלגירושין אין קשר אליו או לאהבתכם כלפיו ושאתם הוריו ללא קשר למה קורה ביניכם.
הסבירו לילד כיצד חייו עומדים להשתנות.
תנו לילד זמן לשאול שאלות וענו עליהן כמיטב יכולתכם. אם הילד שואל דבר מה שאין לכם תשובה עליו, אמרו לו שעוד לא החלטתם והבטיחו ליידע אותו כשתחליטו.
נסו להשאיר את חיי הילד יציבים ככל האפשר מבחינה חברתית ומבחינת סביבת המחייה שלו.
ספרו לצוות החינוכי על הגירושין ואימרו להם להיות עירניים לילד וקשובים לשינויים פוטנציאליים.
אל תפצו את הילד במתנות, דבר כזה עשוי לגרור בעיות אחרות ותחושת פגיעה עמוקה.
תנו לילד להתבטא. עזרו לו לבטא את רגשותיו והבהירו לו שזה לגיטימי לכעוס ולהיות עצוב.

תגובות אופייניות לילדי גירושין
חרדת נטישה
תחושת אובדן
כעס
תחושת דחייה
האשמה עצמית
הרגשת בדידות
תקווה שהגלגל יחזור לאחור
הפיכה לתחליף הורי עבור ההורה או האחים

שלבי ההתמודדות של ילדי גירושין
חזרה לשגרה החברתית.
לחדול מתחושת אשם ומכעס.
לחדול מתקווה שההורים יחזרו לחיות ביחד.
הכרה במציאות הקיימת.
השלמה עם המצב המשפחתי החדש.